בקר

חלונות הכחילו וךממה עמקה . דמות אחות חוךת על ידי חמקה . נפתחה הדלת , נסגרה לאט , יחיךה נשאךתי עם אשך החד . עוד בשרי שסוע , עוד שותת הדם , אך הלב מריע : קם הפלא , קם ! שם מעבר דלת , שעל רק אחד , בני הקט צורח , זה עתה נולד . בקר צח בוקע מני כל חלון , בני , הנה זורח בקךך ראשון ! נהר ברק וזהר אל פני זורם , זו בךכת השמש , לי , האם .  אל הספר
הקיבוץ המאוחד