ביתי במצור

לאחר תום המלחמה , בתקופה הסוערת של המאבק נגד המנדט הבריטי , פניה הייתה נתונה יותר ויותר במאבק על חייה . היא אושפזה לתקופות ארוכות ומשם עקבה בדאגה אחר האירועים . לאחר "השבת השחורה" בה פרצו הבריטים לקיבוצים רבים ואסרו את מנהיגות היישוב , כתבה לחברי גבת מבית החולים , ובכך ביקשה לבטא את הזדהותה עימם : ביקשתי לומר לך שלום , ביתי במאור . אך אין ניב להביע את אשר ירחש בלב מי שנפל בגורלו לחיות את ימי המבחן האלה מרחוק , מחו \ למחנה . הדי המתרחש חדרו , הגיעו אף אל אי השקט אשר 'בית החולים ' שמו . וצער אין אונים , ועלבון יוקד , וחרדת לב גדולה השכיחו את מלחמת החיים והמוות החרישית והעקשנית המתנהלת בין כתלי הבית הזה . כל כך זולים נראו פתע החיים , כשהובאו בזה אחר זה גופות חללי תל עמל , כשהדי חורבן יגור הגיעו עמומים ומטילי חרדה . בין רגע נשכח המכאוב והחולי ורק שמות יקרים הדהדו בלב , והיקר שבכולם , תמצית התמציות - ג ב ת . שמועות קטועות על חמש מכוניות עם אסירי גבת עברו בכביש . ודרישת שלום ראשונה . וסוף סוף גיליון העיתון ובו כל הפרטים . והלב פחד וחרד , והלב פחד ורחב על גאון ביתי שלי , האמיץ , הבלתי נכנע ! ...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד