הרציונל בדבר הערעור החברתי נובע מסיפור מתקופת חז"ל על רב אחד ותעלוליו בחתונה של המעמד העליון . זהו סיפור תלמודי גס המסופר על רקע חששות רציניים מפני יחסים הומוסקסואליים בין גברים . בין אם תשוקה ויחסי מין חד מיניים חותרים תחת הבריאה ובין אם לאו , בעלים סוטים חותרים בהחלט תחת המשפחה . בכמה חברות טרום מודרניות , וגם בחלק מהתרבויות בימינו , גברים הומוסקסואלים מתחתנים , ואחר כך , כאשר הלחץ גובר או כשיש להם הזדמנות , הם "תועים . " כמובן , הם מתחתנים מפני ששום אורח חיים הגון אחר אינו מקובל חברתית או מעשית . גברים מיהודה במאות השלישית והרביעית מצאו הזדמנות הומוסקסואלית מסוג זה בעיקר בערים הגדולות , שבהן יהודים ורומאים חיו זה לצד זה . הסיפור הבא מרמז על החשש בנוגע לבעלים ביהודה שרדפו אחרי גברים והזניחו את משק ביתם . בדיחות חתונה של ח ל" 7 ההקשר הוא חתונתו של שמעון , בנו של ר' יהודה הנשיא ( שלרוב מכונה " רבי" בתלמוד . ( החכם והבדרן בר קפרא הוא תלמידו של רבי . רבי היה אדם רציני למדי , לא נוח לצחוק , ותלמידו בר קפרא לא החמיץ הזדמנות לגרום לו להתפקע מצחוק . המשפחה ראתה בכך שערורייה ובחרה שלא להזמינו...
אל הספר