מלחמת העצמאות

סימני דרך - תש-ת"תש ( 1949-1948 ) ט" מלחמת העצמאות היא מהפצעים הקשים ביותר שידעה דגניה . סופר כי בין ותיקי דגניה היו שאמרו שהסורים הרי יודעים כי זו דגניה , והם לא יעזו לתקוף אותה כי היא מופת מוסרי ... אגדה זו משקפת את הפער הנורא בין תחושת הייעוד האנושי של דגניה לבין מעורבותה במלחמה כה אכזרית . המעבר ממצב של מלחמה מוגבלת , שבה המנדט הבריטי היה לעתים מתווך , לעתים מגן ולעתים מפקיר , אל מציאות של מלחמה כוללת עורר הרבה שאלות . בחודשים שבין החלטת החלוקה לבין הכרזת המדינה , נטשו ערביי צמח , עבודייה וטבריה את יישוביהם . דגניה נחפרה ובוצרה . בתחילה היה נראה כי דפוסי המלחמה שהתקיימו לפני הצהרת המדינה ופלישת מדינות ערב אולי יסמנו את קווי המתאר של המאבק שיתחולל . הכיבוש הקל של הכפר צמח מספר שבועות לפני הפלישה הסורית היה יכול להעלות ציפיות כאלה . אבל הן נגוזו כאשר נראו על הרכסים ממזרח שיירות הצבא הסורי היורד אל עמק הירדן . הפלישה הייתה מאיימת ביותר . הפינוי ברגע האחרון של הילדים מהעמק , עורר את השאלה האם זו שליטה במצב או תחילתה של פליטות ? האם דגניה הייתה מוכנה למערכה ? המערכה הגורלית עמדה בצל הנס...  אל הספר