מן ראוי לבחון בקצרה את אדריכלות הקיבוץ ; שכן הקיבוץ הוא חברה בעלת אוטונומיה קולקטיבית גבוהה , ומשום כך מוגנת מכפיית הביורוקרטיה והמימסד . בעיות המגורים בקיבוץ שונות עד מאוד מאלו של החברה הפתוחה . חבר הקיבוץ גר לא רק בדירתו הפרטית כי אם גם בקיבוץ כולו . פונקציות רבות שמבוצעות כרגיל בחברה הפתוחה במשק הבית הפרטי , מבוצעות בקיבוץ במוסדות ובמיתקנים קולקטיביים ( למשל : בישול , אכילה , כביסה וכדומה . ( הבעיות המיוחדות בקיבוץ נוגעות למניעת פיזור היתר של בתי המגורים וריחוקם מן המרכז הציבורי והפונקציונלי . בעיה חריפה היא מידת החופש הנשארת בידי כל פרט , בתוך המסגרת המחייבת של החברה , ומידת השוני האישי בתוך השוויוניות . הקיבוץ מצטיין לא רק באופי השוויוני של החברה כי אם גם בארגון ותכנון מופלגים . בין שאר המוסדות המשרתים את התנועה הקיבוצית , הנמצאים בעיר , יש למנות את המחלקות הטכניות לבניה , העושות את מרבית התכנון האדריכלי וההנדסי הדרושים לקיבוצים . מן הראוי היה שמוסדות כאלה , שיש להם גיבוי של תנועה בעלת אידיאולוגיה מגובשת ושל משק כלכלי אדיר , ישמשו מוקד למחקר , לניסוי שיטתי , לאגירת ידע ולבחינה תיא...
אל הספר