בישראל , הנהיה אחר התהדרות בעושר באמצעות גיבוב שפע של חומר ללא צורך ושימוש בפרטים אדריכליים לקוטים מן העבר , לבשה ממדים ניכרים לאחר מלחמת ששת הימים והנצחון הצבאי המרשים של ישראל . שיכוני הראווה והיוקרה שהוקמו בירושלים , ובמידה פחותה בבאר שבע ובמקומות אחרים , עוצבו בכבדות של בנייני העבר וקושטו בסממנים המביעים את הזיקה לעבר הקדום והמפואר ( בעיקר לתקופת הורדוס , שהיה אולי ה"סטאליניסטי" ביותר שבין מלכי ישראל . (! פרטים הלקוחים מחומות ירושלים "ש ) סופחו" לנכסי האדריכלות היהודית , למרות שהינן יצירה של שליט תורכי מן המאה ה ( 16 הופיעו בבנייני מגורים : פינות קטומות , שיפועים ללא כל צורך , המזכירים חלקלקות של חומה , חריצי ירי ושיניים , בליטות וזיזים המנסים להידמות לחלקי אדריכלות עממית קדומה , וכדומה . אופי זה של אדריכלות השיכון הרשמית מצא את ביטויו במינויים של תפקיד האדריכל הראשי של משרד השיכון ובסמכויות שנמסרו לידיו . האדריכל יהודה דרכסלר , עם צוותו המיוחד , תכננו שיכונים בעלי אופי מונומנטלי בסביבת רחוב שמואל הנביא . רם כרמי , שבא אחריו , ריכז בידו את מרבית הפרויקטים החשובים , והשליט על אדריכ...
אל הספר