מערכות ביורוקרטיות

כך אנו נוהגים ( או חייבים לנהוג ) בנושא השיכון . המינהל הביורוקרטי , קבלני הבניה והפוליטיקאים , רואים את השיכון בפשטנות , כתופעה סטאטית . לגביהם שיכון הינו הקמת כך וכך מאות יחידות מגורים על שטח קרקע מסוים , בתוספת שירותים מינימליים , כבישים ונטיעות . הם אינם רואים את השיכון כתהליך מתמשך לאורך כל תקופת החיים של כל משפחה וכל אדם , תהליך אשר משולב בגורמים חברתיים , עירוניים ומדיניים . ראיה פשטנית זו היא הסיבה לדלותם ולכיעורם של רוב השיכונים בישראל ובעולם , הרבה יותר מהמגבלות התקציביות . היא גם גורמת לבזבוז משווע של משאבים , של יצירתיות ושל כושר עמידה של אנשים רבים . מתן סובסידיות , למשל , יכול להקל על משתכנים , אך גם למוטט את תקציב המדינה . גודל בלתי מספיק של דירות יגרום לרווחה של משתכנים צעירים , אך יהפוך לסיוט כעבור שנים אחדות , לכשייוולדו להם ילדים . כך קרה לשיכוני שנות ה , 50 משום שהמתכננים ושולחיהם לא הבינו שיש לתכנן את הבניינים בצורה שתאפשר להוסיף להם חדרים בבוא הזמן . צפיפות בינוי נמוכה מדי גרמה לפיזור היישובים , לייקור התשתית ולמניעת התהוותם של חיי קהילה תקינים , ואילו צפיפות יתר...  אל הספר