ככל סוגיה מורכבת , סוגיית השיכון ניתנת להיבחן בגישה המערכתית ( Systemic Approach ) שהנני נוקט בה , ושתוסבר להלן בפרק . 3 לפי גישה זו ניתן לבחון כל תופעה מורכבת על ידי בחינה אנליטית המפרקת אותה לרכיביה . אך ניתן גם לראות כל תופעה בכללותה , כשלמות . הגישה הראשונה מבוססת על ההנחה שאם אנו מכירים את כל רכיביה של מערכת , אנו מכירים אותה גם בשלמותה . מדעי החיים והחברה הוכיחו כי תכונות התופעות המורכבות אינן סכום של תכונות הרכיבים , אלא שונות מהן תכלית השינוי . תכונות היער אינן סכום תכונות העצים והשיחים , ואנו חייבים לראותו ראיה כולית ( הוליסטית ) ולא רק ראיה אנליטית . שתי דרכי הראיה הכרחיות לבחינת כל תופעה מורכבת ודינמית כמו מעשה השיכון . בדרך כלל לוקים המומחים למיניהם בראיה אנליטית ודקדקנית ובהתעלמות מראיה כולית של התופעה אשר נראית להם דילטנטית . אך הציבור הרחב אינו ציבור של מומחים כי אם של אזרחים המכירים את הבעיות השונות מנסיונם האישי ומנסיון חבריהם , והם מעוניינים בראיה כולית , הפוסחת על פרטי הפרטים . הם מעוניינים באיכותו של היער כסביבה שחיים בה , ולא רק בתכונותיהם של העצים השונים המרכיבים ...
אל הספר