האינסטרומנטליזציה של הפעולה ודרדור הפוליטיקה לכלל אמצעי לטובת משהו אחר מעולם לא הצליחו באמת לסלק את הפעולה , למנוע את היותה אחת ההתנסויות האנושיות המכריעות , או להרוס לגמרי את תחום העניינים האנושיים . ראינו קודם לכן שבעולם שלנו התוצאה הראשונה של הסילוק לכאורה של העבודה , בתור המאמץ המעיק ששום חיים אנושיים אינם פטורים ממנו , היתה שהמלאכה מבוצעת כיום בצורה של עבודה עמלנית ותוצרי המלאכה , חפצי השימוש , נצרכים כאילו היו מוצרי צריכה ותו לא . בדומה לזה , הניסיון לסלק את הפעולה בגלל אי הוודאות שבה ולהציל את העניינים האנושיים משבריריותם על ידי התייחסות אליהם כאילו היו , או כאילו הם יכולים להיעשות , תוצרים מתוכננים של עשייה אנושית , הביא קודם כל לכך שהכושר האנושי לפעולה , להתחלה של תהליכים חדשים וספונטניים שלעולם לא היו מתחוללים ללא בני אדם , תועל לגישה כלפי הטבע , גישה שעד לשלב המאוחר ביותר של העידן המודרני הסתפקה בחקירת החוקים הטבעיים ובבניית חפצים מתוך חומרים טבעיים . הערה אגבית של מדען , שאמר לאחרונה ברצינות רבה ש"מחקר בסיסי מתקיים כאשר אני עושה את מה שאני לא יודע שאני עושה , " היא אולי ההמ...
אל הספר