בין הדברים המקנים למרקם היצירה האנושית את היציבות שבלעדיה הוא לעולם לא יהיה בית מהימן לבני האדם , יש כמה חפצים שלמעשה אין בהם שום תועלת ואף יותר מכך - מכיוון שהם יחידים במינם הם אינם בני חליפין , ומכאן שהם קוראים תיגר על כל השוואה באמצעות מכנה משותף כמו כסף ; אם הם נכנסים לשוק החליפין , אפשר לתמחר אותם רק באופן שרירותי . יותר מכך , המגע הראוי עם יצירת אמנות ודאי אינו ה"שימוש" בה ; להיפך , על מנת שתגיע למקום הראוי לה בעולם , יש להרחיקה בקפדנות מכל ההקשר של חפצי שימוש רגילים . באותו אופן יש להרחיקה מן הצרכים והתביעות של חיי היומיום , שאיתם היא באה במגע פחות מכל דבר אחר . לצורך הטיעון אין זה מעלה או מוריד אם חפצי אמנות התאפיינו תמיד בחוסר תועלת , או שמא שירתה האמנות בעבר את מה שקרוי הצרכים הדתיים של בני אדם , כשם שחפצי שימוש רגילים משרתים צרכים רגילים יותר . גם אם המקור ההיסטורי של האמנות היה דתי או מיתולוגי לגמרי באופיו , יעידו העובדות שהאמנות שרדה באופן מזהיר את הניתוק שלה מן הדת , המאגיה והמיתוס . בגלל קביעותן יוצאת הדופן , יצירות אמנות הן עולמיות בעוצמה רבה יותר מכל הדברים המוחשיים ; ...
אל הספר