הנושא שהטריד את כל הממשלות בישראל היה חוסר האיזון הדמוגרפי באזורים רגישים , בעיקר בגליל שבו היוו הערבים רוב מכריע ובידיהם חלק נכבד של הקרקעות ( דוגמה , לקראת סוף שנות ה 50 היוו היהודים בגליל רק כ 8 ° / 0 מכלל אוכלוסייה של 116 , 000 נפש . ( תכופות עלה עניין זה על סדר היום . כבר ב 1958 דובר בפורום "חברינו" של שרי מפא"י על הצורך החיוני של "ייהוד הגליל , " על מבצע מהיר ונמרץ כדי ליישב שם 100 , 000 יהודים . תכנית לפיתוח הגליל גובשה בימי ממשלתו של לוי אשכול ( ב , ( 1966 אך החלה להתבצע רק כעבור 10 שנים בהפקעות נרחבות של קרקעות . הבסיס החוקי לכך היה "פקודת הקרקעות ( רכישה לצורכי ציבור , " ( 1943 - שאפשרה לשר האוצר להטיל , ללא הגבלה של זמן , את בעלות המדינה על קרקעות שנקבעו כחיוניות לציבור . בידיו ניתנו כל הסמכויות החוקיות המאפשרות לבצע כל הפעולות הדרושות , כולל פינויים של בעלי הקרקע הקודמים , כל אימת שדרושה אדמה בכל מקום שהוא לכל צורך ציבורי . כיצד התבצעה ההפקעה ? שר האוצר פרסם מודעה על כוונתו להפקיע את האדמות המסוימות , מודעות הוצגו במקומות סמוכים לבעליהן , וכן היה צורך למסור העתק המודעה ...
אל הספר