כידוע , ההגירה מונעת על ידי כמה גורמים : א . כל הגירה פונה לאותם המקומות שבהם קיימת התפתחות תעשייתית , המעניקה אפשרויות פרנסה לאוכלוסייה הנפלטת מהחקלאות . והרי ידוע , שא"י הייתה משוללת תעשייה , ותהליכי האורבניזציה שהתרחשו במרכזים תעשייתיים לא פקדו אותה . העלייה היהודית - כיוונה לא היה התיעוש , אלא להיפך - שאיפה להקים בארץ מעמד של חקלאים יהודים . ב . לפיכך עמד פיתוח החקלאות היהודית בראש תפקידיה של התנועה הציונית . החקלאות היהודית המתפתחת היוותה גם מניע לנהירת ערבים הן מתוך הארץ והן מחוצה לה . ג . היו גם תהליכי הגירה מארץ לארץ , למשל בסוריה ובלבנון . במשך 14 שנים ( 1938-1925 ) יצאו את הארצות הללו 87 , 888 נפש 6 , 276 ) אנשים לשנה . ( תהליך הגירה זה לא פסח על ארץ ישראל , בעיקר בשל תנופת הפיתוח והשקעות ההון בארץ . כך גדלה האוכלוסייה הערבית בארץ , בין , 1930-1922 ב 200 , 000 נפש ( גידול שנתי של 3 ° / 0 וזאת אף על פי שהגידול הטבעי אצל הערבים הגיע לממוצע שנתי של . ( 23 % יש אפוא לשער שבין 200 , 000 הנפש הללו היו כ 30 , 000 מהגרים ערבים מחוץ לארץ " . לכן , באותם האזורים שבהם גדלה במידה ניכרת...
אל הספר