על מדוכה זו ישבו ועדות בדיקה ממלכתיות רבות שנשלחו לארץ . המשותף לכולן הוא הקביעה שההתיישבות הציונית גורמת לנישול הערבים . אלו הן מסקנותיה של ועדת שאו , אשר ראתה ברכישת הקרקע הערבית בידי היהודים גורם עיקרי למהומות . 1929 באשר לדו"ח סימפסון נביא מדברי ארלוזורוב : " סימפסון אף קבע מספר העושה רושם של דיוק מתמטי 29 . 4 % - של אוכלוסיית הכפרים הערביים הנם מחוסרי קרקע , וזה הביא רושם סתום , כי ההתיישבות היהודית היא החייבת בדבר שחוסר הקרקע הערבית הגיע לממדים כה מדאיגים . " דומה גם דו"ח פרנץ / שסיכם בטעות את סך תביעות הנישול ב 3 , 700 ( דבר שתוקן לאחר מכן ל , ( 2 , 722 שאליהן נוספו 466 תביעות חדשות . אך כאשר נבדקו התביעות האלו על ידי היועץ המשפטי של ממשלת המנדט נמצא , כי 2 , 520 מסך 3 , 005 תביעות היו פסולות , רק 570 היו מוצדקות ו 88 תביעות נשארו תלויות ללא הכרעה . יש לציין , כי גם מ 570 התביעות שנמצאו כשרות , היו 200 קשורות לבדואי ואדי חווארית , שגם להם נמצא פתרון על ידי מתן פיצויים . מתברר , כי ב 12 שנות המנדט הראשונות ( 1932-1920 ) עקרו ממקומם כ 500 משפחות של פלחים : כ 42 משפחות בכל ש...
אל הספר