כפי שראינו בטבלה מספר 5 היה המגזר הפרטי שותף ברכישת הקרקעות , ואין ספק שלבד מהשאיפה להרוויח היו גם מניעים לאומיים . חברת פיק"א מיסודו של הברון רוטשילד ומנהלה קלווריםקי , ואפילו חברה כמו "קהילת ציון" שרכשה אדמות בעמק ובמפרץ חיפה , מילאו תפקיד חשוב בתהליך הממושך של ההתיישבות היהודית ( בסופו של עניין אדמותיהן עברו לרשותה של הקק . ( ל" אכן היו עוד רבים במגזר הפרטי שכוונותיהם היו רציניות ואין להפחית בזכויותיהם , ברם , כפי שראינו לעיל , הרימה ראש הספסרות שעיקר שאיפתה רווחים קלים . בתקופות הגיאות של הספסרות עלו הצעות שונות לבלימתה , אך ללא הצלחה . לדוגמה , אלכסנדר גרנובסקי , מראשי הקק"ל , הציע ששלטונות המנדט יחוקקו חוק המטיל מס על עליית ערך הקרקע , במטרה לצמצם רווחים שהושגו "ללא עמל" כתוצאה מהעברת קרקעות מיד ליד . לפי הצעתו , מי שהשתמש בקרקע למטרות פרודוקטיביות , יהיה פטור ממס זה . אולם הצעתו לא הגיעה לידי מימוש . מתכניתו של גרנובסקי הננו למדים , כי על הקק"ל היה להילחם מלחמת קיום ממש , שכן הספסרים לא ידעו מגבלות , ושיקולים לאומיים היו מהם והלאה . השיטות של ספסרי הקרקע היהודים היו נטולות כל מו...
אל הספר