כפל פשר משמעותי חל בשפה העברית על המונח "מילה : " מחד גיסא , הכוונה למילה כאלמנט לשוני , לצירוף משמעותי של הברות ; מאידך גיסא , הכוונה לברית מילה , לטקס הסרת העורלה מאברו של הרך הנולד , ביום השמיני להיוולדו . לאמור.- אותו מונח ( חרף שורשיו השונים ) מציין בעת ובעונה אחת גרעין לשוני עברי והחסרה מסוימת בגוף ובארוס של היהודי . כמו היה אקט חיתוך הבשר מעשה כתיבה או דיבור . בחרתי במונח זה ככותרת למאמר זה בבקשי לטעון אודות דואליות משמעותית בין השפה לגוף , וביתר דיוק , מתח של הוצאה הדדית , ( exclusion ) לפיו ממירה השפה את הגוף בתרבות היהודית ובאמנות הישראלית העכשווית . ישראל לא המציאה את השימוש במילים באמנות . איש אינו מעלה על דעתו לטעון זאת , בהכירו את המסורת המודרנית הענפה שלאחר הקוביסטים , הקונסטרוקטיביסטים , אמני ה"פופ ארט , " האמנים המושגיים ועוד . אותיות , מילים , משפטים , ספרים מככבים רבות באמנות העולמית ואין כוונת מסה זו לייהד את ז'ורז' בראק , מרסל דושאן או ג'ספר ג'ונס . זאת ועוד : מיקומה הגיאו פוליטי של ישראל וגילה הצעיר של אמנותה מחייבים עירנותה המיוחדת להתרחשות האמנותית במרכזי המערב ...
אל הספר