בין מצבת הקבר לבין הפסל של האמנות החופשית ניצבת האנדרטה . אין היא מצבת קבר , אין היא פיסול חופשי . חקירת היחס המדויק בין שני הקצוות הללו תלמדנו את טבעה . אמנם , האנדרטה יכולה לצמוח מתוך הפיסול החופשי בידי מיטב הפסלים , והיא יכולה להתפתח מתוך מצבת הקבר : רבות הן האנדרטאות , אשר בניגוד לפיסול , אך בדומה למצבות או לציורים - פנייתן חזיתית בלבד ואין להן גב ואחור . מבחינה היסטורית , ודאי קשה להפריד בין האנדרטה , הפיסול ומצבת הקבר . אולם הקשרה הפילוסופי של האנדרטה , וגם הקשרה האסתטי והאנתרופולוגי , כולם מהווים הקשר עצמאי , וזאת מן הרגע שבו הוכרה הוצגה שומשה כאנדרטה . מראש , איפוא , אנו מתחייבים בקונטקסט אנדרטה כבורא תוכן אנדרטה . נתחיל במיקום : מצבת קבר ניצבת על מקום המת . האנדרטה , ברוב המקרים , אינה מוצגת על מקום המת , אף כי מחוייבת בסמיכות מקומית או אחרת כלשהי . והפסל - הוא ניצב , בין בלב מקום החיים היומיומיים ( הכיכר ) לבין - ואולי בעיקר - באיי ה"לא חיים יומיומיים" ( המוזיאון , גן הפסלים והגלריה כחללים אוטונומיים בלתי פרקטיים . ( מיקומה המדויק של האנדרטה הוא במרכז ו / או לצד חיי היומיום...
אל הספר