המאמרים והמסות המכונסים בספר זה מסכמים כעשרים וחמש שנות מחשבה והגות על האמנות הישראלית . חלקם , כתיבתם היתה כרוכה בעשייה אוצרותית , אך המשותף לכולם הוא העיון האידיאי בהקשריה המקומיים של היצירה החזותית שנוצרה בארץ ישראל במאה השנים האחרונות . אין זה מחקר היסטורי של האמנות , אף לא סדרת מפגשים עם יוצרים ישראליים , אלא ספר המבקש לבחון את התרבות הישראלית דרך אמנותה . כזהו , אכן , ציווי היסוד המנחה את המחבר : לשקף ולאשש גשרים בין אמנות לתרבות , להכיר את האמנות ובאמנות כאספקלריה פרשנית של תרבות הזמן והמקום : היסטוריה , לשון , דת וכיו"ב . כותרת הספר , "בהקשר מקומי , " מבקשת לשים דגש על עקרון ההקשר ועל עקרון המקום כאחד . עקרון ההקשר דוחה את הרעיון המודרניסטי בדבר האוטונומיה של יצירת האמנות , של אמנות למען אמנות , הנבחנת אך ורק בצורותיה , חומריה ודימוייה ה"פנימיים , " ומבקשת להפריד עצמה מקטיגוריות תרבותיות אחרות . עקרון ההקשר מתעקש לחבר בין האמנות לפילוסופיה , לספרות , לשירה , לתיאטרון וכר , כמו גם בינה לבין ההיסטוריה של החברה הישראלית , למיתוסים ולמסורות דתיות . עקרון ההקשר מאיים להוציא את האמנ...
אל הספר