המהפכה התעשייתית ראשיתה באנגליה / שם היא נתנה את התוצאות הטובות ביותר ועוררה את המחאות הקולניות והנסערות ביותר . אולם ההתקפות שכוונו אליה לא מנעו את המעמדות השליטים מלהתנגד למהפכה החברתית ביתר ^ את וביתר הצלחה . הנה כי כן גרם כשלון המאמצים המהפכניים לכך שבצרפת החל חלק מן האינטליגנציה והאליטה הספרותית לאמץ לו , עקב הוויות המהפכה , עמדה אנטי דמוקראטית , ואילו דעותיהם של האינטלקטואלים האנגלים נשארו בדרך כלל , אם לא מהפכניות ממש , הרי לפחות ראדיקא ליות . אולם ההבדל הבולט ביותר בין הלכי הרוח של האליטה האינטלקטואלית בשתי הארצות הוא , שהצרפתים היו ונשארו ראציונאליסטים תקיפים , בלי כל קשר לעמדתם כלפי המהפכה והדמוקראטיה , ואילו האנגלים נעשו אי ראציונאליסטים קיצוניים , למרות השקפותיהם הראדיקאליות והתנגדותם לאינדוסטריאליזם , ולעתים דווקא בגלל התנגדותם למעמד השליט , ומצאו להם מפלט באידיאליזם המעורפל של הרומאנטיקה הגרמנית . מוזר הדבר , שדווקא באנגליה עמדו הקאפיטאליסטים וה"תועלתנים" בקשר הדוק יותר עם רעיונות ההשכלה מאשר יריביהם , אשר כפרו בעקרון התחרות החפשית והלוקת העבודה . על כל פנים , מנקודת ...
אל הספר