הערות וביבליוגראפיה

ולתקופה הקדם וליסטורית . 1 ניגוד זד , הוא גם הרקע לדיון היסודי לגבי הארכיאולוגיה , שבו בוחן Alois Riegel ( Stiifragen , 1893 ) את התיאוריה של Semper בדבר התהוות האמנות מתוך רוח הטכניקה . בעיני Gottfried Semper ( Der Stil in den technischen u . tektonischen Kiinsten , 1860 ) אין האמנות אלא מוצר לוואי של המלאכה ותמצית אותן צורות קישוט , הנובעות מטיבו של החומר , דרך עיבודו ושימושו של החפץ המיוצר . לעומת זאת מדגיש ריגל שכל אמנות , לרבות האורנא מנטאלית , מקורה נאטוראליסטי חיקויי , וכי הצורות הגיאומטריות המסובנות איו מקומן בשום פנים בתחילתם של דברי ימי האמנות ו אדרבא , הן תופעה מאוחרת יחסית , מוצר של תחושה אמנותית מעודנת מאוד . מול התיאוריה המיכאניסטית מאטריאליסטית של סמפר , שאינה , לטעמו , אלא ,, העתקת הדארוויניזם אל תחומם של חיי הרוח , " מעמיד ריגל את התיאוריה שלו , המיוסדת על הרעיון היוצר אמנות" — תיאוריה שלפיה אין הצורות האמנותיות נכנעות בפשטות לתכתיבס " של החומר הגולמי ושל כלי העבודה , אלא נגלות ונכבשות דווקא במלחמתה של ,, שאיפת האמנות" ( Kunstwoiien ) התכליתית כנגד הנתונים החמריים . ז...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד