כאשר בא רפאל לפירנצה , בשנת , 1504 כבר יצאו כעשר שנים למן מותו של לורנצו דא מדיצ'י , יורשו הוגלה והגונפאלוניירה פייטרו סודריני הנהיג שוב משטר פ 1 פולאני בריפובליקה זו . ואולם בינתיים כבר נסללה הדרך לקראת סגנון אמנותי חצרני מובהק ופורמאליסטי קפדני וכבר הונחו היסודות לטעם הקונבנציונאלי החדש שנתקבל על הכלל מכאן ואילך אמורה היתה כל ההתפתחות להתנהל באותו אפיק , בלא שום דחיפה חדשה מבחוץ . לרפאל לא נותר אלא להמשיך באותה דרך שהותוותה ביצירותיהם של פרוג'ינו וליאונארדו ; וכאמן יוצר אך נאלץ ללכת בעקבות מגמה שמרנית זו ( שמרנית מפני נטייתה לקאנון מופשט ונצחי של הצורה , ( שהיא בכל זאת פרוגרסיבית לעומת המצב הססגוני של התקופה . דרך אגב , גם לא חסרו מניעים חיצוניים שגרמו לו להחזיק בכיוון זה , אף כי הדחף לכך לא יצא עוד מפירנצה . מחוץ לפירנצה עמדו בראש כל מדינות איטליה משפחות בעלות יומרות שושלתיות וגינוני חצר ובעיקר נוצרה חצר נסיכים כהלכתה סביב אישיותו של האפיפיור ברומא , חצר שבה רווחו אותם אידיאלים חברתיים כבשאר חצרות הנסיכים , אשר העמידו את האמנות ואת התרבות לשירות הייצוג החצרני . באיטליה מפוררת זו נ...
אל הספר