האמנות הרומאנסקית היתד , אמנות נזירים ועם זאת גם אמנות אריסטוקראטית . בכך משתקפת אולי בצורה המובהקת ביותר הסולידאריות בין הכמורה ובין האצולה . הכהונות החשובות ביותר בכנסייה של ימי הביניים , כמיק ) רות הכהונה הרמות ברומא העתיקה . נשמרו לבני האריסטוקראטיה , 101 אך אבות המנזרים והחשמנים היו קשורים קשר הדוק עם המשטר הפיאודאלי לא רק מחמת מוצאם האצילי , אלא בעיקר מחמת האינטרסים הכלכליים והמדיניים המשותפים . קנייניהם וכוח שלטונם היו פרי אותו משטר חברתי , שהעניק לאצולה החילונית את זכויותיה היתירות . בין שתי האריסטוקראטיות האלה קיימת היתה ברית , שגם אם לא היתה מפורשת תמיד , היתר . ברית שאפשר לסמוך עליה . מיסדרי הנזירים , אשר ראשיהם שלטו על נכסים עצומים ועל נתינים רבים , ואשר מתוכם יצאו הן האפיפיורים האדירים , הן יועציהם רבי ההשפעה של הקיסרים והמלכים , ואף יריביהם המסוכנים ביותר — מיסדרי הנזירים האלה התנשאו מעל ההמונים והיו זרים להם לא פחות מן השליטים החילוניים . עם תנועת הריפורמה האסקטית של קליני חל אמנם שינוי ביחסם האדנותי של נסיכי הכמורה אל המון העם , ואולם המפנה לעבר השקפת עולם דימוקראטית י...
אל הספר