1. תקופת־האבן הקדומה: מאגיה ונאטוראליזם

אגדת תור הזהב עתיקה היא . אין אנו יודעים בדיוק מה הוא הגורם הסוציולוגי לייראת הכבוד שרוחש האדם לעתיק ; אפשר ששרשיה נעוצים בסולידאריות השבטית והמשפחתית , או בשאיפתם של בני המעמדות המיוחסים לבסס את זכויות היתר שלהם על ייחוסם . מכל מקום , ההרגשה , שכל מה שהוא עתיק הריהו בהכרח גם טוב יותר , עודנה חזקה , עד כדי כך , שכמה היסטוריונים של האמנות וארכיאולוגים אינם נרתעים מסילוף העובדות במאמציהם להוכיח , שהסגנון האמנותי , המוצא חן בעיניהם יותר מן האחרים , הוא גם הקדום שבכולם . יש מהם המצהירים שהאמנות , המבוססת על עקרונות צולניים קפדניים , על סיגנון החיים ועל האידיאליזאציה שלהם — היא העדית הקרובה ביותר שבידינו לפעילותו האמנותית של האדם ; ואחריב טוענים , שדווקא האמנות , המבוססת על שחזור העצמים ושימורם כמ 1 ת שהם , היא השריד העתיק ביותר לפעילות אמנותית — הכול על פי גישתם אל האמנות : אם תאים הם בד , מכשיר להשתלטות על המציאות ולשיעבודה , או אמצעי לביטוי הכנעתם בפני הטבע . הווה אומר ו הדעות שבהן הם מחזיקים — דעות אוטוקראטיות ושמרניות , או דעות ליבראליות ומתקדמות — הן הקובעות אם יעמדו מלאי הערצה בפני ...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד