2. ההתיישבות כפתרון למשפחות

השמירה כאורח חיים לא התאימה לחיי משפחה אלא לרווקים . חיי השמירה לא אפשרו לזוגיות המתרקמת לפרוח , לפתח חיי אינטימיות , לקיים ולחוות אבהות , להתפרנס ולפרנס משפחה , לחיות בתנאי חיים ההולמים משפחה עם ילדים רכים . הם הלמו רווק החופשי מעול של אישה וילדים , שיכול לארוז את חפציו המעטים ולעבור ממקום למקום על פי צו הארגון , שהוצאותיו העצמיות מצומצמות מאור , שכל מעייניו נתונים לשמירה , שצורך מעט מזון , וחסכוני לארגון ולמזמיני השמירה . בשנות השמירה הראשונות לא הפנימו השומרים הנשואים את היותם בעלי משפחה . אך במהלך הזמן הובילו תנאי הנדודים הקשים שהיו כרוכים בעוני , רעב , סכנות חיים ( של השומרים והתינוקות ) וקשיי התפרנסות להתיישבות קבע . " נמאסו עלינו חיי השמירה הקשים , חיים של רעב ועוני - והחלטנו : די ! הגיעה השעה להגשים את החלום מאז : לעבור להתיישבות חקלאית . " וכך , הקמת התא המשפחתי היה לגורם המרכזי שהביא את חברי "השומר" לדבוק בקו ההתיישבותי ולהעדיפו על פני הקו הביטחוני . בתל עדש החלה התיישבות הקבע של השומרים . "והרי תל עדש היא גם בית , פה קן המשפחות הצעירות , פה הילדים הרכים . " במסגרת התנאים שנח...  אל הספר
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית

הקיבוץ המאוחד