אחת הדרכים המקובלות לפיצוי עובדים בגין עבודתם , מעבר לתשלום משכורתם , הינה חלוקת אופציות . האופציות קושרות את התגמול העתידי של העובד עם ביצועי החברה ובכך החברה מייצרת אצל העובד תמריץ כספי להשפיע באופן חיובי על השבחת שווי החברה . התקינה החשבונאית הבינלאומית מורה לחברות להכיר במתן אופציות לעובדים בעת הענקתן . שווי האופציות נרשם כהוצאת שכר , אך אופן ההכרה המאזני משתנה לפי סוג הסליקה באופן הבא : ›› אם מדובר על אופציות שימומשו למניות ( סליקה פיזית ) מדובר על הכרה בהוצאת שכר כנגד גידול בקרן שמסווגת תחת סעיף ההון העצמי . ›› אם התשלום יבוצע במזומן ( סליקה כספית , כלומר : החברה תשלם לעובד מזומן בגובה שווי המניות שהיה מקבל אם הסילוק היה במניות ) תוכר הוצאת שכר כנגד הכרה בהתחייבות . בכל מקרה , הוצאות השכר שהחברה רשמה מהוות מרכיב תגמול משמעותי עבור העובדים ולכן יסווגו על-ידינו כהוצאות תפעוליות . יש לכלול NOPLAT-ב את הוצאות השכר המדווחות במסגרת הביאור בדבר תשלום מבוסס מניות בדוחות הכספיים , כלומר : לא נבצע התאמה בגין הוצאות השכר הנובעות ממתן אופציות לעובדים . בפרק 7 נלמד כי לאחר חישוב שווי הפעילות ...
אל הספר