בהסתמך על הממצאים , ניתן להגיע לכמה מסקנות באשר לסיקור המיעוט הערבי בעיתונות העברית . מודגש כי המסקנות הללו תקפות לשני העיתונים , " ידיעות אחרונות" ו"הארץ , " ולפרקי הזמן שנחקרו , הן הקונפליקטואליים והן הקונצנזואליים , למעט בהיבטים כמותיים ואיכותיים יוצאים מן הכלל ( שזכו להתייחסות בשלבים קודמים של הניתוח . ( המסקנה הראשונה היא שהעיתונות העברית תופסת את עצמה כחלק אינטגרלי מהקולקטיב היהודי . היא מבטאת את הלך הרוח של הרוב , ומאמצת במידה רבה את זווית הראייה שלו . הלך רוח זה מטיל דופי בנאמנות של המיעוט הערבי בישראל למדינה . המסקנה השנייה היא שהתוצר התקשורתי אינו נגזר מעבודה עיתונאית של ערבים , והוא מכוון ַ ליהודים , הנתפסים כקהל היעד של העיתון . יש תיאום ציפיות בין הכותב לקורא בנוגע לנושאים הקשורים באזרחי ישראל הערבים , ומוצרים תקשורתיים שחורגים מציפיות אלה זוכים לביקורת נוקבת מציבור הקוראים . לקשר זה עם צרכני התקשורת יש השפעה מכרעת על היקף הסיקור ואופיו . המסקנה השלישית היא שבסיקור העיתונאי נעשה שימוש באוצר מילים המכיל סטריאוטיפים רבים . העיתונות בכללותה מתקשה להיפטר מדימויים המתארים את דמ...
אל הספר