כספי ולימור ( 1992 ) טוענים כי בישראל נוצר דגם מעורב של יחסים המתקיימים בין התקשורת והמוסדות הפוליטיים . תבנית זו של יחסים משלבת עקרונות של אחריות חברתית עם אלמנטים אוטוריטריים , ובמסגרתה התגבשו ציפיות שונות של כל מוסד ביחס לתפקודו של המוסד האחר . הפוליטיקאים המשיכו לשמר את הציפיות לעיתונות מגויסת , שנועדה לשרת את המאבק הלאומי , בעוד אנשי התקשורת קיוו כי הפוליטיקאים יצדדו בנורמות דמוקרטיות של חופש ביטוי ויסתפקו בפיקוח מזערי על אמצעי התקשורת . ניתוח תוכן הסיקור העיתונאי בפרקי הזמן הנחקרים ( כשהדגש מושם על אירועי אוקטובר ( 2000 מאפשר לזהות דפוסים ברורים של עיתונות מגויסת , כזו שניזונה מהמערכת הממסדית-ביטחונית . אבחנה זו הולמת את הקביעות כי הממסד נוטל תפקיד מרכזי בייצוג של האוכלוסייה הערבית ( אברהם , ( 2001 ושפעמים רבות הוא משתמש בעיתונות כדי להעביר מסרים מאיימים ובוטים ( אסיה , . ( 2000 כמו כן יהיה נכון להזכיר בהקשר זה כי ממשלות מנצלות את יכולתן לשלוט בזרם המידע ומקדמות את המסגור התקשורתי המועדף עליהן . ( Wolfsfeld , 1993 ) מדד ראוי לאישוש ההנחות כי העיתונות נוטה לאמץ את עמדת הממסד , וכי...
אל הספר