תאונת דרכים קטלנית 8-ב בדצמבר , 1987 בה נהרגו ארבעה תושבים פלסטינים מרצועת עזה , היתה האות לתחילת ההתקוממות העממית הראשונה בשטחי הגדה המערבית והרצועה ( שיף ויערי , . ( 1990 השמועה כי התאונה נגרמה במכוון על ידי נהג משאית יהודי התפשטה בעזה והביאה לראשיתו של מרי עממי , שכלל יידויי אבנים , הבערות צמיגים , הפצות כרוזים נגד השלטון הישראלי , ולעתים גם שימוש בנשק חם . הדיון הנוכחי מתמקד בשני פרקי זמן משמעותיים באינתיפאדה , תוך התייחסות לסיקור האזרחים הערבים במדינת ישראל . תחילה נעסוק בשביתה הכללית שהכריז המיעוט הערבי , לנוכח פריצת ההתקוממות העממית ביהודה , שומרון ועזה 23-20 ) בדצמבר . ( 1987 לאחר מכן ננתח את תגובתו לאירועי הר הבית 14-9 ) באוקטובר , ( 1990 שהסתיימו במותם של 20 פלסטינים ואזרח ערבי מישראל . הניתוח הכמותי והאיכותני של האינתיפאדה מניב ממצאים דומים לאלה של אירועי יום האדמה . מעורבותם של אזרחים ערבים בהפגנות מחאה , חלקן סוערות במיוחד , גוררת פעם נוספת תגובות בלתי מתפשרות מצד כוחות הביטחון והשיטור . והעיתונות העברית- גם היא משתתפת בליבוי היצרים הלוהטים ממילא . הנתונים בטבלה מספר 2 מאש...
אל הספר