הניסיון לכפות הגמוניה פוליטית-תרבותית , בהשראת תנועה העבודה לדורותיה , הביא במרוצת השנים לגיבושן של זהויות ישראליות שונות ובדרך כלל נפרדות זו מזו . הרצון לממש חזון של חברה הומוגנית נתקל בקשיים רבים ובהמשך גם בהתנגדות מצד קבוצות ( ובהן המיעוט הערבי ) שלא השתלבו בפרויקט בניין האומה . בפועל , החל מאבק על דיוקנה של החברה בין מעצבי הזהות האחידה - הממסד ומנגנוניו - לבין זרמים חברתיים המקדמים רעיונות של שונות ורבגוניות תרבותית . להלכה , האליטה הפוליטית הציעה מרחב לשונות תרבותית ; אך בפועל , תמכה בכור היתוך שמשמעותו העיקרית היא ניתוק מכל המאפיינים הפרטיקולריים של מסורות ואמונות עדתיות ויצירת מערכת תרבותית , שאמנם יש בה אלמנטים תרבותיים מגוונים , אך ביסודה נשלטת על ידי מרכיב דומיננטי אחד ( ליסק , . ( 1999 כך או אחרת , מזה שנים קיימת הסכמה סוציולוגית רחבה כי אנו חיים במצב פוסט-הגמוני , עם שקיעתה של תנועת העבודה לדורותיה ( שפירא , ; 1984 אייזנשטדט , ; 1989 הורוביץ וליסק , . ( 1990 קימרלינג מכנה זאת קץ שלטון האחוס"לים : ראשי תיבות של אשכנזים , חילונים , ותיקים סוציאליסטים ולאומיים . ( 2001 ) עם זא...
אל הספר