3.2 המדינה כגורם המכונן אי שוויון כלכלי-חברתי

כבר בתקופת היישוב נוצר דפוס של משק מפוצל על בסיס אתני . תנאי שוק העבודה ( כוח עבודה ערבי זול ) ומציאות בה מרבית האדמות היו בשליטת הערבים ( על פי כרמי ורוזנפלד , קרוב 90-ל אחוז מהקרקעות היו בבעלות ערבית בשנות הארבעים , ( הניעו את העולים החדשים לפתח כלכלה בעלת אופי אוטרקי ( כרמי ורוזנפלד , . ( Shafir , 1989 ; 1989 ניתן היה לצפות , לפחות על פי יסוד ההשקפות הפוליטיות שהיו מקובלות על מפא"י ועל בסיס העמדות של השמאל הסוציאליסטי , להכרה עקרונית באופיו המעמדי של המיעוט הערבי . ציפייה זו הופרכה מייד אחרי מלחמת , 1948 זאת לאור ראיית מדינת הלאום היהודי ככוח העומד מעל לכל שיקול מעמדי ובעל יכולת לשלוט בו . חשוב לציין : המיעוט הערבי שנותר אחרי מלחמת ' 48 היה מורכב ברובו מפועלים ומפלאחים . האפנדים , הסוחרים והפקידים עזבו או גורשו , וכוח העבודה העיקרי , לפחות בשנים הראשונות לקיומה של המדינה , התבסס על חקלאות . הפלסטינים , תושבי מדינת ישראל , נאלצו ( שלא מרצונם ) לוותר על מעמדם כאיכרים והורדו לסטטוס של פרולטריון , אשר עוסק בעבודות לא מיומנות ונעדרות הכשרה בסיסית . ( Zureik , 1979 ) אילוצים מבניים ומוסדי...  אל הספר
דיונון הוצאה לאור מבית פרובוק בע"מ