הספר הנוכחי עוסק בפענוח המסרים והייצוגים העיתונאיים של המיעוט הערבי - תוך התייחסות לתפקיד התקשורת בהפצת האידיאולוגיה השלטת . דווקא בשל ההילה האובייקטיבית כביכול סביבם , אשר מוצאת את ביטויה במושגים כמו ניטרליות , חוסר פנייה ואיזון , יכולים אמצעי התקשורת לארגן ולעצב את הקונצנזוס . תהליך יצירת ההסכמה מורכב ממספר פרקטיקות תקשורתיות . הפרקטיקה הראשונה נגזרת מגישת סדר היום , ששורשיה הרעיוניים נעוצים בתיאוריה הפונקציונלית . בבסיס גישה זו עומדת הטענה כי הסיקור התקשורתי של נושאים מסוימים , ולחלופין התעלמות מנושאים אחרים , משפיעים על דרגת החשיבות שמייחסים הצרכנים לנושאים ציבוריים שונים . ( McCombs and Show , 1972 ) ההנחה היא כי נושאים הזוכים לסיקור תקשורתי נתפסים כחשובים יותר מן הנושאים הבלתי מסוקרים . פרמטר נוסף המשפיע על קביעת סדר היום הוא היקף הסיקור התקשורתי . כלומר , ככל שסוגיה מסוימת זוכה להבלטה רבה יותר באמצעי התקשורת , כך היא תיתפס כחשובה יותר גם בעיני הציבור . דומה כי התקשורת מארגנת את המציאות עבור קהל הצרכנים ואומרת לו , בלשונו של ברנרד כהן , לא מה לחשוב , אלא על מה לחשוב . ( Cohen , 1...
אל הספר