קץ הימים?

בשקיעתה ונפילתה של הקיסרות הרומאית סוקר אדוארד גיבון יותר מ 1 , 400 שנות היסטוריה , מ 180 ועד . 1590 זו היתה היסטוריה בטווח הארוך מאוד , סיפור שהגורמים לשקיעה נעו בו מההפרעות האישיות של קיסר כזה או אחר ועד לכוחו של המשמר הפרטוריאני ולעליית המונותאיזם . אחרי מותו של מרקוס אורליוס בשנת 180 נעשו מלחמות האזרחים תופעה חוזרת ונשנית , כשהשואפים לכס הקיסרות התחרו זה בזה על הכוח העליון והשלל הנלווה לו . במאה הרביעית לספירה כבר היו הפלישות או ההגירות הברבריות בעיצומן , והן רק התעצמו עם התקדמות ההונים מערבה . בה בעת , האימפריה הסאסאנית בפרס היתה איום הולך וגדל על האימפריה הרומית המזרחית . בפעם הראשונה שקרסה הציביליזציה המערבית , כפי שגיבון מספר זאת , זו היתה קריסה על אש קטנה מאוד . אבל אולי מאבקים פוליטיים , ברברים מהגרים ויריבות בין אימפריות היו כולם פשוט מאפיינים מהותיים של שלהי העידן העתיק — אותותיו של מצב נורמלי , ולא מבשרי האבדון שבאופק ? באספקלריה זאת , נפילתה של רומי היתה למעשה פתאומית ודרמטית ביותר . השבר הסופי באימפריה הרומית המערבית התחיל ב , 406 כאשר זרמו הפולשים הגרמאניים מעבר לריי...  אל הספר