כשהוקמה העיר האסורה ( גוגונג ) בלב בייגשין השתתפו במלאכה יותר ממיליון פועלים , שהשתמשו בחומרי בניין מכל קצוות האימפריה הסינית . העיר האסורה — מכלול בן כמעט אלף בניינים , שהוקמו ועוטרו בתור סמל לעוצמתה של שושלת מינג — אינה רק שריד לתרבות שהיתה פעם הגדולה בעולם ; היא גם תזכורת לכך שאף ציביליזציה אינה שורדת לעד . בשנת 1776 עוד יכול אדם סמית לכתוב שסין היא " אחת הארצות העשירות בעולם , כלומר , אחת הארצות הפוריות ביותר , המעובדות ביותר , החרוצות ביותר והמאוכלסות ביותר בעולם […] עשירה יותר מכל מקום באירופה . " ובה בעת סמית מציין שהיא " שרויה במצב של קיפאון זמן רב" או " עומדת במקום . " בכך אין ספק שצדק . פחות ממאה שנים לאחר שהוקמה העיר האסורה — בין 1406 ל — 1420 ניתן לומר שהחלה שקיעתו היחסית של המזרח . במערב אירופה פתחו האומות הקטנות המרוששות , מוכות הקרבות , בחצי מילניום של התרחבות כמעט בלתי ניתנת לעצירה . אימפריות המזרח , מנגד , התנוונו ונכנעו במידה רבה להשתלטות המערב . מדוע זה כשלה סין בשעה שאירופה הסתערה קדימה ? התשובה העיקרית של סמית היתה שסין לא ידעה " לעודד סחר חוץ , " ועל כן לא זכתה ל...
אל הספר