המחקר הקליני בפסיכיאטריה של הילד מקנה בסיס מדעי להבנה ולטיפול בהפרעות רגשיות , התנהגותיות והתפתחותיות של ילדים ומתבגרים . רק בעשורים האחרונים התבססה הגישה הרואה בפסיכיאטריית הילד תחום מדעי כשאר התחומים ברפואה ובפסיכולוגיה . בעקבות זאת התחילו לערוך מחקרים מדעיים , לאחר שנים רבות שבהן נסמכו התאוריות בעיקר על תצפיות ועל השקפת עולמם של הקלינאים . אצל הילד הבריא יש מיזוג של תהליכים התפתחותיים מרגע ההפריה ועד לבגרות בכל רמה של ארגון ביולוגי והתנהגותי , החל במנגנונים גנטיים , דרך הארגון המבני של המוח וכלה בתהליכים הפסיכולוגיים המורכבים העומדים בבסיס התפקוד החברתי , הלשוני והרגשי . הפרעות פסיכיאטריות אצל ילדים מופיעות כשההתפתחות בתחום מסוים סוטה ממסלולה הטבעי , לפרק זמן קצר או ארוך . הצורך במחקר נובע באופן טבעי מתוך דאגה כנה למטופל . הערכה של ילדים והטיפול בהם מביאים להעלאת השערות מדעיות הדורשות מחקר שיטתי . המחקר נועד להביא להעמקת ההבנה של ההתפתחות התקינה והבלתי תקינה , להגברת יכולת המניעה של הפרעות התפתחותיות ולשיפור אמצעי הטיפול והשיקום . שיטותהמחקרבפסיכיאטרייתהילדנגזרותמתחומיםשוניםבמדעיהיס...
אל הספר