במוקדם או במאוחר , בטיפול פסיכותרפי יגלה הילד את יחסיו הדו-ערכיים כלפי הוריו . זאת התפתחות נורמטיבית . בתקופה מסוימת עלול הדבר להרחיק אותו מהם , וייתכן אף שהיחסים ביניהם יתערערו , אם לא יעוצבו מחדש במישור אחר . על המטפל לקבל עליו טיפול פסיכותרפי בילד רק אחרי שהוריו הסכימו לכך וקיבלו הסברים על מהות הטיפול . אמנם כל טיפול פסיכותרפי שנעשה בילד מעורר בפסיכיאטר עצמו את שאיפותיו בילדות , את יחסיו עם הוריו ואת יחסיו האישיים בכלל , אך כאן אין הכוונה לגבש עמדה בעניין העברה והעברה נגדית בפסיכותרפיה של הילד בכלל אלא בממד האתי הנובע ממנו . הערובה למניעת מעשי ניצול כאלה , המאיימים גם על בעלי הניסיון והוותק שבקרב המטפלים , היא ביקורת אישית וקבוצתית מתמדת . לנוכח חשיבות ההעברה וההעברה הנגדית במהלך הטיפול הפסיכותרפי , יהיה זה מן הראוי מבחינה אתית שמטופל המעורר במטפל רגשות והקשרים קשים , הן מעצם אופיו הן בהתבטאויותיו ודעותיו , יופנה על ידי מטפלו למטפל אחר . בכך יובטח המשך הטיפול . בחירת הטיפול : 250-כ גישות פסיכותרפיות שונות לילדים ולמתבגרים תוארו בספרות המקצועית . מטפל יתקשה לבחור את השיטה הטובה ביותר...
אל הספר