העלייה לארץ ישראל

העלייה הראשונה לארץ ישראל , במבנה המקובל כיום , הייתה לפני יותר 2 , 500-מ שנה , אז עלו 40-כ אלף מיהודי בבל שהוגלו מממלכת יהודה על ידי נבוכדנצר מלך בבל . מאז חורבן בית שני לא פסקו הגעגועים לציון , ובכל הדורות נהגו היהודים להתפלל “ לשנה הבאה בירושלים . ” במרוצת כל הדורות עלו לארץ ישראל קבוצות קטנות של יהודים , ואלה התרכזו בעיקר בערי הקודש – ירושלים , צפת , טבריה וחברון . לקראת סוף המאה 19-ה התגבשה התנועה הציונית , ולארץ ישראל הגיע גל גדול של 25-כ אלף עולים ממזרח אירופה שכונה “ העלייה הראשונה . ” עולים אלה הקימו את המושבות פתח תקוה , זכרון יעקב , ראש פינה , ראשון לציון , רחובות , חדרה ואחרות , וחלקם התיישבו במקומות קיימים , ובעיקר ביפו . מתחילת המאה 20-ה ועד פרוץ מלחמת העולם הראשונה 1914-ב הגיע עוד גל עולים ממזרחאירופה . גלזה , שכונה “ העלייההשנייה , ” מנהכ40- אלףנפש . בתקופהזוהונחוהיסודות למוסדות ציבור חשובים – בנקים , מפלגות וגופים כלכליים . קמה קבוצת דגניה ובעקבותיה קמו לימים כל הקבוצות והקיבוצים בארץ . רבים ממנהיגי היישוב היהודי , ולאחר מכן מנהיגי מדינת ישראל , באו מבני עלייה זו . בעק...  אל הספר