כיום עדיין חיים בישראל ובעולם מבוגרים שחוו את השואה כילדים וכמתבגרים . הם נושאים עמם את הטראומות ואת האבל , כפי שקובעו בהם בגיל הרך . כילדים וכנערים הם חוו פירוד , הרס משפחה ובית , אסון ומוות . מקצתם חוו את תלאות מחנות הריכוז והגטאות , ואחרים התחבאו בקרב הנוצרים או ביערות עם הפרטיזנים . תיעוד רב קיים על-אודות ילדים אלה כילדים , גם מפיהם עצמם ( קיכלר-זילברמן , , ( 2004 “ יומנה של אנה פרנק” הידוע , שיצא לאחרונה במהדורה חדשה ( פרנק , ( 2007 ורבים אחרים , אך מועט מאוד הוא התיעוד של קורותיהם אחרי התאוששותם הראשונית מהמלחמה . ידוע כי צעירים רבים הגיעו ארצה ולחמו במלחמת השחרור , אך כמעט אין ידוע מה עלה בגורלם אחר כך – כיצד נקלטו , לאן פנו , איך התמודדו עם זיכרונותיהם הקשים בכוחות עצמם , או בקבוצות של בני נוער עקורים כמוהם . חשוב להזכיר , כי רבים מקרב ילדי השואה כלל לא הכירו את הוריהם , שכן הינתקותם מהם הייתה תנאי לעצם הינצלותם של הילדים . ילדים אלה מצאו את עצמם לא-פעם חוסים בצלה של הכנסייה , ורק זיכרונות עמומים של הוריהם משמשים להם למשען . אחת הדוגמאות המפורסמות בעולם לילד שואה כזה הוא ז’אן מ...
אל הספר