החיפוש

משנודע לו על אימוצו , מבין הילד כי יש לו הורים אחרים שהולידו אותו . למרות היותו מנותק מהם הוא קשור אליהם מאוד – ביולוגית , גנטית ורגשית . בישראל , במהלך השנים 1995-1985 עלה מספר המאומצים בני 18 ויותר שפנו לשירות לקבלת מידע על הוריהם הביולוגיים 50-מ בהתחלה 260-ל בסוף התקופה . אין לדעת כיום איזה שיעור הם מייצגים מכלל המאומצים בישראל בכל השנים . היו שפנו כמה פעמים , אחרים ביקשו לדעת אם יש להם אח או אחות או לברר עניינים גנטיים . היו שהתעניינו בירושה , אך נראה שרובם ביקשו לדעת מי הולידו אותם ומדוע נטשו אותם . 60 % -כ מהחיפושים הסתיימו במפגש בין המאומץ לאחד ההורים הביולוגיים . נראה כי הפנייה לחיפוש ההורים הביולוגיים אינה קשורה באיכות האימוץ . החיפוש אינו נובע מ”מבוכה שושלתית” ( Lichtenstein , 1992 ) אלא מרצון לבירור הזהות . מחקרה של ליכטנשטיין מוכיח את מרכזיותה של האם , הביולוגית והמאמצת , בתהליך זה של החיפוש , ולפיכך הנאמנות לאם המאמצת יכולה לעתים להיות אחד המחסומים בחיפוש הזה . חוקרים מדגישים את חשיבותה של חוויית ההמשכיות , היציבות הפנימית ובניית הזהות בעיצוב האישיות , שכן מתבגרים הם מטבעם...  אל הספר