כיום אין עוד ויכוח בשאלה אם יש לגלות לילד את דבר היותו מאומץ . הוויכוח הוא בשאלה כיצד לעשות זאת ומתי . ההמלצה המקובלת כיום היא לענות לכל שאלות הילד , כשהן עולות באורח גלוי ואמיתי , בכל גיל לפי אפיוניו ההתפתחותיים ובהתאם לכושר הניסוח שלו , כפי שמומלץ כיום לספק לילד את התשובות לשאלות המתעוררות בו לגבי הדרך שבאים ילדים לעולם . לילד המאומץ יש לומר , למשל , “ אתה נולדת מבטן של אמא אחרת , אבל היא לא יכלה לגדל אותך , ואני ואבא באנו ובחרנו בך מילדים אחרים , ואנחנו אוהבים אותך והורים שלך בדיוק כאילו נולדת מאבא ואמא . ” מובן שאין זה ניסוח מחייב , וכל זוג , וחשוב להדגיש את ממד הזוגיות , ימצא את המילים המתאימות לו ולילד . חשוב שהגילוי הזה לא ייעשה באורח דרמטי בתאריך מסוים , למשל , “ בוא , אבא ואמא החליטו להגיד לך היום משהו חשוב , ” אלא באופן טבעי , כתשובה לשאלות שילדים שואלים . הגילוי הזה יעורר שאלות נוספות , בעיקר בנוגע להורים הביולוגיים . אמנם אין להורים המאמצים מידע על הורים אלה , אך מכל מקום , רצוי לשרטט בעיני הילד דימוי חיובי , לפחות לא שלילי , שלהם . דימוי שלילי ישפיע לרעה על דימויו העצמי של...
אל הספר