טיפול מערכתי הוא דרך טיפול המבוססת על העיקרון שלפיו המערכת עצמה , מלבד היותה המסגרת הכוללת והמפעילה כלים טיפוליים שונים , היא כלי טיפולי . טיפול מערכתי צריך להיענות לכל הנדרש מטיפול : דרכי פעילות , מינון , התוויות והתוויות-נגד , תופעות לוואי ותוצאות . הטיפול המערכתי מכונה קהילייה טיפולית או סביבה טיפולית , ( Therapy Milieu ) וכן פסיכותרפיה מוסדית . המשגת המסגרת הטיפולית ככלי טיפולי נגזרה מהטיפול הפסיכואנליטי . ויניקוט מתאר את הסביבה המוסדית כמבנה המשמש מרחב טיפולי . ז’נין שסגה-סמירגל Chasseguet - ) ( Smirge , 1986 e ואחרים תיארו את הגורמים הטיפוליים הקשורים למבנה הטיפול האנליטי כמבנה בעל תכונות ומאפיינים שיש בהם כדי לחולל שינויים אצל המטופל . שסגה-סמירגל דנה בעיקרון האימהי והאבהי המובנים בסיטואציה הטיפולית . המסגרת הכללית של חדר הטיפול על פגישותיו הקבועות היא בבחינת היסוד האימהי , והפירושים הניתנים במסגרת זו הם היסוד האבהי . המסגרת כולה נתפסת כסביבה מכילה , ( Containing ) על פי המינוח של ביון , ומחזיקה , ( Holding ) על פי ויניקוט . ראשוני התאורטיקנים של הפסיכיאטריה החילו את המושגים האל...
אל הספר