פיגור שכלי והגדרותיו

הגדרתו של 1992-מ ICD - 10 לפיגור שכלי היא : מצב של התפתחות שכלית שלא הושלמה או שנעצרה , המאופיינת בעיקר על ידי פגיעה בכישורים והבאה לידי ביטוי בתקופת ההתפתחות ; כישורים התורמים לרמה הכוללת של אינטליגנציה , כלומר תפיסה , כישורי לשון , כישורים מוטוריים וכישורים חברתיים . פיגור יכול להופיע נוסף על בעיות אחרות , מנטליות או פיזיות , או בלעדיהן . נהוג להעריך את דרגת הפיגור השכלי באמצעות מבחני משכל סטנדרטיים . מבחנים אלה , בשילוב מבחנים המעריכים הסתגלות חברתית בסביבות נתונות , מאפשרים הערכות מקורבות של דרגת הפיגור השכלי . האבחנה תלויה גם בהערכה כוללת של תפקוד שכלי הנעשית בידי מאבחן מיומן . יכולות שכליות והסתגלות חברתית עשויות להשתנות עם הזמן ואפילו יכולות ירודות עשויותלהשתפרבאמצעותאימוןושיקום . האבחוןחייבלהתבססעלרמותהתפקודהנוכחיות . F 70 פיגור שכלי קל – מאופיין במנת משכל בטווח של 69-50 ( במבוגרים , גיל מנטלי . ( 12-9 סביר שיהיו קשיי לימוד בבית הספר . רבים מהמבוגרים יהיו מסוגלים לעבוד ולקיים קשרים חברתיים טובים ואף לתרום לחברה . F 71 פיגור שכלי בינוני – מאופיין במנת משכל בטווח של 49-35 ( אצל מ...  אל הספר