האיגוד העולמי לנירולוגיה ניסח הגדרה של דיסלקציה התפתחותית המצוטטת תכופות : הפרעה המתבטאת בקשיים בלימוד הקריאה , למרות מתן הוראה קונבנציונלית , אינטליגנציה מתאימה והזדמנויות חברתיות-תרבותיות . היא תלויה בליקויים קוגניטיביים יסודיים שמקורם הוא תכופות מבני . הגדרה זו אומצה הן על ידי DSM - IV הן על ידי , ICD - 10 והיא הנפוצה והנחקרת ביותר . ניסיון נוסף לאבחנה היה בהפרדה בין דיסלקציה שמיעתית לחזותית . אבחנה זו , המציבה רציונל לצורות ייחודיות של טיפול , לא עמדה במבחן הזמן . אבחנה מבטיחה היא בין תת-סוג דיספונטי ( Dysphonetic ) המלווה בקשיים באסטרטגיות פונולוגיות לתת-סוג דיסאידטי , ( Dyseidetic ( המאופיין בקשיים חזותיים , וכן אבחנה בין תת-סוג אלקסי ( Alexic ) לשני תתי-הסוגים שקדמו לכך . ניתוח אשכולות ( Cluster Analysis ) נבחן אף הוא כחלק מהמאמץ לשרטט תתי-סוגים , אך בלא הצלחה מרובה . לעת עתה , עדויות מועטות בלבד תומכות באבחנה ברורה בין תתי-סוגים בקרב בעלי ליקויים בקריאה או בתת-סוג דיסלקטי מובהק . הסימנים המאפיינים דיסלקציה דומים לממצאים הנקשרים לפיגור ייחודי בקריאה . ( SRR - Spesifi c Reading R...
אל הספר