הפרעות התנהגות ( Conduct Disorders ) מתאפיינות בדפוס חוזר וקבוע של התנהגות בלתי חברתית ( Disocial ) תוקפנית ומרדנית . זהו דפוס התנהגות מתמשך , הקשור בהפרת הכללים החברתיים מעבר למצופה על פי הגיל או בצורה חמורה יותר ממרדנות רגילה של ילדים ובני נוער . המאפיינים העיקריים של הפרעות ההתנהגות כוללים התנהגות מציקה , הרסנית , מסכנת ולעתים אף בלתי חוקית . הילד הסובל מהפרעה זו אינו רגיש לביקורת של החברה והמשפחה וחוזר על התנהגויותיו ההרסניות בלי ללמוד מהניסיון . בעבר נטו לראות בהתנהגויות אלה פגם בהפנמת קודים חברתיים ומוסריים , הגורם להפרעה מתמשכת ביחסים הבין-אישיים שיש בה כדי להביא להתנהגות עבריינית . פסיכואנליטיקאים נטו להצביע על הפרעה בהתפתחות האני העליון . בשנים האחרונות יוחדה תשומת לב רבה לשתי תסמונות : הפרעה מרדנית ומתנגדת , שבה הדפוס המרדני והמתגרה הוא העיקרי , והפרעות התנהגות שיש בהן ביטויים תוקפניים והתנהגות אנטי-חברתית , בלי קשר למרדנות . הסיווג האמריקני חילק את הפרעות ההתנהגות לשלושה תתי-טיפוסים : הטיפוס הקבוצתי , הטיפוס הבודד והתוקפני והטיפוס הבלתי מסווג . בגישה המודרנית אל הפרעות ההתנה...
אל הספר