הפרעה גבולית אצל ילדים הייתה ועודנה אבחנה הנתונה במחלוקת . בשנים 1960-1950 תיארו כמה חוקרים ילדים הסובלים מהפרעת אישיות גבולית , שהיא הפרעתהתפתחותנרחבתיותרמזושלילדיםנירוטיים , אךבלאתסמיניםפסיכוטייםכוללניים , כמו מחשבות-שווא והזיות . לכן לא יכלו לאבחנם כסכיזופרנים או לאבחן בהם פסיכוזות ילדות . מושג זה התפתח במקביל להתפתחות הקטגוריה של הפרעות אישיות גבולית אצל מבוגרים . מקצת החוקרים מתנגדים לשימוש בקטגוריה של הפרעת אישיות בילדים , בטענה שהאישיות של הילד נמצאת בעיצומה של התפתחות ואינה קבועה . כמו כן , היעדר קריטריונים אבחנתיים ייחודיים להפרעה זו אצל ילדים , על רקע הביטוי השונה של הפתולוגיה בהתאם לגיל ההתפתחותי , הביא לכך שאין הגדרה המקובלת על כל החוקרים . לשתי שאלות חשובות בהקשר זה אין כיום מענה מוחלט . האחת , באיזו מידה קיימת המשכיות בהפרעת האישיות בין הילדות לבגרות , והאחרת , האם השימוש באבחנה זו לגבי ילדים ומתבגרים הוא יעיל .
אל הספר