נירוביולוגיה אצל קרובים מדרגה ראשונה של ילדים ומתבגרים הסובלים מהפרעה טורדנית-כפייתית נמצאה שכיחות גבוהה יותר של הפרעה זו ושל הפרעות חרדה מאשר אצל אחרים – ממצאים הדומים לאלה העולים מדיווחים בספרות על מבוגרים . כדי להסביר ממצא זה הוצעו כמה השערות נירוביולוגיות ייחודיות . מחקרים נירוכימיים הדגישו את האפשרות של פגם בוויסות המוליך העצבי ( Neurotransmitter ) סרוטונין . מחקרים נירואנטומיים תומכים בסברה שגרעיני הבסיס ( Basal Ganglia ) במוח מעורבים בהפרעה . במקרים נדירים מזוהה פגיעה מוחית ברורה שקדמה להופעת ההפרעה הטורדנית-כפייתית ( אנצפליטיס או פגיעת ראש , ( אך לרוב אין כל קשר לאירוע נירולוגי קודם שאפשר לזהותו בבירור . בהשוואת ממצאים של בדיקות הדמיה מוחיות שנעשו לסובלים מהפרעה טורדנית-כפייתית , לחולים מדוכאים ולכאלה שמצבם תקין , הודגם שחלוף בלתי תקין בחולי הפרעה טורדנית-כפייתית – באונות הקדמיות , ברכסהחגורתי ( Cingulum ) ובגרעיניהבסיס . נגעים ( לזיות ) מוחייםברוריםבאזור הסטריאטום ( Striatum ) דווחו בכמה מקרים מן השנים האחרונות . מבחינה קלינית , ידועה חפיפה בין הפרעה טורדנית-כפייתית , הפרעות ט...
אל הספר