אם נהג המאבחן בעדינות ובמקצועיות והחרדה שאחזה בהורים ובילד בתחילת המפגשים פחתה , ואףנוצרקשר חיובי בין שני הצדדים , באה השיחההמסכמתומעלה מחדש אתהחרדה . ההוריםמצפיםלאבחנה , רוציםלדעתמהחומרתה , מהמקורה , מהוהטיפולבהומהםהסיכויים להחלמה ממנה . הילד שואל את עצמו ואת מאבחניו שאלות בנוסח “ מה יוצא לי מזה , ” ואף הוא סקרן לדעת מה יחליטו בעבורו . בשיחה זו יחזור המאבחן על התלונות העיקריות , כפי שניסחו ההורים והילד , ויציין את הסבל שהתופעות שתוארו גורמות לילד ולסביבתו . התופעות השונות שתיארו ההורים או הילד , הנצפות בבדיקה , ייבנו ויפורשו על פי הגיל הכרונולוגי וההתפתחותי של הילד . הבדיקה הפסיכיאטרית של הילד והמתבגר דורשת אפוא ידע בסיסי בהתפתחות הנורמטיבית , שכן כל תופעה יכולה להיחשב נורמטיבית בגיל מסוים וחולנית בגיל אחר . אפילו הלוצינציות הן התפתחותיות לגבי תינוק , על פי מלאני קליין , ולעתים קרובות אינן אבחוניות בכל הנוגע לפסיכוזה בילדים . בכל תמונה קלינית מעורבות תופעות חולניות ובריאות גם יחד . תוכנית הטיפול תשאף אפוא בשלב הראשון להעביר את נקודת האיזון מהחולניות לבריאות ולנתק את הרצף ביניהן , ואחר...
אל הספר