גם אם נכח הילד עם הוריו בפגישה הראשונה , ישוב המאבחן ויזדהה בשם שבו הציע לילד לפנות אליו , יחזור על מטרת הבדיקה בשפה המובנת לילד , ויסביר לו שבכוונתו לעזור לו כי שמע שרע לו וקשה לו , מסיבה זו או אחרת . תוך כדי שיחה יאפשר המאבחן לילד לשחק ולצייר בחופשיות . כאמור , רצוי להתחיל בנושאים כלליים ולא בעניין ההפרעה עצמה . למשל , בהקשר של הגיל לשאול על יום ההולדת האחרון או הבא , אם חגגו אותו ואיך , מה היו משאלותיו ומה קיבל . דווקא מתשובות לשאלות פשוטות מעין אלה עשוי להתקבל מידע רב הנוגע להתייחסות המשפחה אליו , לדימויו העצמי ולדימוי של חבריו בעיניו , נוסף למידע בדבר אוצר המילים , הזיכרון ועוד . לילדים , כאמור , קליותרלתארהווהמאשרעבר . לכןיהיההקוהמנחההראשוןשלהמאבחן שאלות המכוונות לתיאור כרונולוגי של אותו יום או היום הקודם ( לפי השעה , ( מהיקיצה עד ההירדמות בלילה ( כולל חלומות ) – לבוש , רחצה , כל הפעולות היום-יומיות , פעילות חברתית , בית-ספרית ומשפחתית . ילדים נוטים לאבד את הרצף הכרונולוגי , ולכן על המאבחן לסייע בשמירתו ולעודד את הילד לפרט יותר , אם עולה נקודה בעייתית במיוחד , או כשהדבר נראה נחוץ...
אל הספר