התת-ציר התוך-אישי בתפיסה הפסיכואנליטית מבנה האני – מנגנוני ההגנה , רמת החרדה , ארגון הדחפים בהיוולדו שרוי התינוק בכאוס מבחינת הדחפים , ולפיכך אין ביכולתו להבדיל ולהפריד בין הליבידולאגרסיה . דחפיםאלהמצוייםבתהליךנטרולכברמעתהלידה , ובמשךהשנההראשונה לחייו הם מתחילים להתפצל ולהיפרד לשני דחפים שונים . החרדה הקיימת בתינוק היא חרדת הכיליון ( אניהילציה . ( משמעות חרדה זו כשמה כן היא – התינוק רואה בכל גורם מטריד איום על עצם קיומו הפיזי . ההגנה היחידה היא האם , ואכן כל מנגנוני ההגנה הפרימיטיביים סובבים סביבה , מתוך הזיהוי ההולך ונוצר בינה כאובייקט לבינו . מנגנוניההגנההעיקרייםבשלבזההםהכחשה , השלכהוההפנמההראשונית , הפרימיטיבית , שמשמעותה בליעת האובייקט כפי שהוא , בלי כל עיבוד שניוני מצד העצמי . עד גיל שלושה חודשים עוקב התינוק אחרי פנים מוכרות ומקבע אותן בזיכרונו . סביב גיל זה הוא מגיב בחיוך לפניו של המבוגר , בתנאי שהפנים הם מולו ולא בפרופיל . מכיוון שזהו שלב של התייחסות קדם-אובייקטלית , התינוק מגיב לפנים בלבד . בערך בגיל שלושה חודשים הוא מתחיל להתייחס למטפל הקרוב , ובעת יצירת קשר עין בינו לבין האם ...
אל הספר