דולטו התחילה את דרכה עם לאקאן , בעיקר בעקבות תפיסתה את התת-מודע כשפה , אולם כעבור כמה שנים , בעקבות ניסיונה באנליזה של ילדים , היא הגיעה להבנות אחרות , אולי מפני שהייתה רופאת ילדים . היא הקימה אסכולה בצרפת , וחלק מעקרונות החינוך שהורישה מיושמים גם כיום . ( Dolto , 1984 , 1985 , 1994 ) דולטו טוענת שהיצור האנושי הוא בעיקרו ולפני הכול יצור של שפה . השפה מבטאת את משאלתו הקיומית לפגוש את האחר , דומה לו או שונה ממנו . הילד רוצה לשמוע “ דיבור אמת” ותפקידנו לעזור לו בכך . הילד הוא תוצר של שלשה איוויים : האיווי של האם , האיווי של האב והאיווי שלו לבוא לעולם . הטיפול האנליטי בילד נועד לאפשר לילד להגיע לאמת של האיווי שלו , הנמצא בין רגע ההתעברות ”ה ) קונספציה ( ” שהביאה אותו לעולם לבין האירועים שהוא חווה , באמצעות “ דיבור אמת . ” דולטו מבחינה בין שני מושגים מאוד חשובים בהתפתחות הילד – סכמת הגוף ותדמית הגוף . הגוף של סכמת הגוף הוא הגוף הריאלי , החומרי והניתן לאובייקטיביזציה . זה הגוף של הביולוגיה , של הפיזיולוגיה ושל הניסיון המיידי . הוא נבנה תוך חוויית הלימוד והניסיון . זהו ביטוי של חיינו הגשמיים ...
אל הספר