פיאז’ה נולד בשווייץ , ובגיל עשר כתב את מאמרו המדעי הראשון על “ דרור אלבינו” Albino ) . ( Sparrow בגיל 20 פרסם רומן פילוסופי , ובגיל 22 סיים את עבודת הדוקטורט שלו בזואולוגיה . פיאז’ה התעניין באפיסטמולוגיה וגילה את הפסיכולוגיה כדרך מדעית לעיבוד האפיסטמולוגיה הגנטית . 1921-ב התמנה למורה לפילוסופיה , ובשנים שלאחר מכן חיפש דרכים להבנה של התפתחות האינטליגנציה . מושאי התצפיות העיקריים שלו היו שלושת ילדיו , אחריהם עקב מדי יום ביומו . מכאן ואילך ייחד פיאז’ה את מרב פעילותו ללימוד ההתפתחות של המבנים הלוגיים הבסיסיים ולעיבוד סוגי החשיבה . פיאז’ה ביקש להבין את המנגנונים שדרכם הילד מגיע לידיעה ולהבנה . לשם כך נקט את שיטת ההסתכלות הישירה , ההקשבה , האינטרפרטציה העדינה והסקת המסקנות . משיטה זו עבר בהדרגה לטכניקה שחציה מילולית וחציה קונקרטית במטרה להבין את הדינמיקה של הילד . לאחר מכן גיוון את השיטה הקלינית בעזרי אבחון , ואת מקומה של המילה תפס הניסוי . מכיוון שהילד פועל לפני שהוא מסביר את פעולותיו , הופיע בהדרגה הצורך לקבוע אמות מידה מדויקות יותר , וכך הופיעו סולמות ההתאמה של פיאז’ה . גדולתו של פיאז’ה ה...
אל הספר