דומני שאני מבין את האנטישמיות הרצל , מדינת היהודים ההתפתחות האחרונה בסוגיית האנטישמיות הנצחית היא זאת : אי אפשר כבר לטעון כי האנטישמיות , בעידן שלאחר השואה , מוצאת לה מסתור מאחורי הביקורת על מדינת ישראל . טענה זו שימשה אותנו יפה עד כה : מצד אחד היא קרעה במהרה את המסווה מעל פניהם של האנטישמים דהאידנא ; מן הצד האחר היא סייעה לנו להדוף את הביקורת על ישראל , בין שהיתה מוצדקת ובין שלא היתה מוצדקת . תמיד יכולנו לטעון כי הביקורת על ישראל איננה עניינית ואיננה נקייה אלא מניע אותה דחף אנטישמי . היום המצב שונה לחלוטין : ברור לכול כי האיבה הגוברת כלפי מדינת ישראל איננה נובעת , בראש ובראשונה , ממקור אנטישמי ; היא נובעת במישרין מן ההתנגדות למעשיה ולהתנהגותה של ישראל ; ולא זו בלבד אלא היא היא הסיבה והמקור להתעוררות המחודשת של האנטישמיות בעולם . מדיניות ההסברה של ישראל נקלעה למצוקה . עד כה החזקנו בידינו כלי נשק אפקטיבי במאבק נגד משטיניה של ישראל , בדמות דחליל האנטישמיות . כל מי שהעז לבקר את מדיניותה של ישראל ביקורת קשה מדי סומן מיד כשונא ישראל , תרתי משמע . כל מי שזיהה את עצמו כאנטי ציוני זוהה מניה וב...
אל הספר